ת"א 48276-08-18

תקציר

התובע תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שנפגע מרכב בו נהג הנתבע 1 והיה מבוטח על ידי הנתבע 2. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשמים, והגיע למסקנה כי האירוע אינו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. במקום זאת, היה זה מעשה מכוון שהוחרג מתחומו של החוק. פסק הדין התבסס על עדויות וראיות המצביעות על כך שהמפגש בין התובע לנתבע 1 היה מתוכנן וטעון, כאשר התובע היה תחת השפעת אלכוהול ואיום על הנתבע 1. בית המשפט מצא הן את גרסתם של התובע והן של הנתבע 1 לאירועים בלתי מהימנה, וציין כי הן סותרות זו את זו ואת הראיות האובייקטיביות. יתר על כן, הנסיבות, לרבות הימצאותו של פטיש ואופי פציעתו של התובע, הצביעו על כך שהאירוע היה מכוון. מאחר שהנתבע עמד בנטל ההוכחה, נדחתה תביעת הפיצויים. החלטה זו לא שללה כל עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין. התובע חויב להחזיר את תשלום הביניים שהתקבל מהנתבע 2, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.