ת"א 429/04

תקציר

בתיק עזבונות 1853/86 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי תביעת התובעים לכל אחד מ-1/18 מעיזבונו של המנוח מוצדקת. על פי הדיווחים, המנוח הותיר אחריו ארבע חלקות הרשומות על שמו, אותן ניסו הנתבעים, ללא ידיעת התובעים, לתבוע במתנה על סמך ייפוי כוח חתום על ידי המנוח. התובעים ערערו על תוקפה של פעולה זו וביקשו לרשום את עצמם כבעלי החלקות, תוך שהם מבקשים גם לבטל את ייפוי הכוח ולבטל את הערת ההתראה. הנתבעים טענו כי הקרקע נמסרה להם על ידי האב המנוח וכי הם פיתחו את הקרקע ובנו עליה בתים. עוד טענו כי התובעים היו מודעים לייפוי הכוח ולא התנגדו לו קודם לכן. בית המשפט מצא כי הסכסוך מצוי בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר בסכסוך משפחתי ובתביעה לפי חוק הירושה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי צו כינוס הנכסים נגד נאשם 2 אינו משנה מסקנה זו. בית המשפט שקל גם את הצורך האפשרי לצרף צדדים שלישיים המוזכרים בכתב ההגנה אשר רכשו לכאורה זכויות בחלקים מהחלקות. הוחלט כי לבית המשפט לענייני משפחה יהיה שיקול דעת אם לכלול אותם בהליך, מה גם שהתעלמות מהם עלולה ליצור סיבוכים משפטיים. לפיכך הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה להנחיות נוספות ואפשרות לצירוף צדדים נוספים, כאשר הדיון בבית המשפט שנקבע ליום 26.1.2005 בוטל. ההחלטה הועברה לבא כוחם של הצדדים והתיק הועבר בהתאם.