ת"ק 30091-07-20

תקציר

השופטת קבעה כי הנתבע, ששלח לתובע חשבוניות שהכילו הודעות פרסומיות בדוא"ל למרות סירובו, הפר את חוק התקשורת. הנתבעת לא הביאה ראיות לכך שהתובע הסכים לקבל הודעות פרסומיות והתעלמה מבקשותיו המרובות להפסיק לשלוח אותן. השופט הורה לנתבעת לשלם פיצוי מופתי מקסימלי של 1,000 ₪ בגין כל פרסומת שתתקבל, בסך 8,000 ₪, בצירוף שכר טרחה נוסף, ובסך הכל 9,300 ₪. סכום זה היה מוצדק בשל הימנעותה של הנתבעת מלהפנים את החוק ולכבד את רצון התובע, כמו גם האינטרס הציבורי בהרתעה מפני התנהגות כזו. השופט דחה גם את טענת התובע לתקלות בשירות, שכן היא לא נתמכה בראיות. לדברי השופטת, שיבושי שירות אינם מהווים עילת תביעה כנגד הנתבע בהיעדר פגיעה מכוונת או רשלנות רבתי, שלא הייתה קיימת במקרה זה.