רע"א 4028/97

תקציר

המשיב, ששימש כסוכן מכירות של המבקש, נתבע על ידי המבקש בגין הפרת חוזה. המבקשת טענה כי המשיבה סייעה לבעלה להקים חברה מתחרה ו"גנבה" לקוחות, ולכן המשיבה לא הייתה זכאית לפיצוי צפוי. במהלך חקירתו הנגדית של בעלה של המשיבה התברר כי הוא יכול לענות על שאלות בנוגע ללקוחות אם תהיה לו גישה לספרי החשבונות של החברה. בית משפט השלום הורה לעד להכין מסמך בכתב המפרט את המידע הנדרש לדיון הבא, אשר אומת על ידי רואה חשבון והתבסס על ספרי החברה. על החלטה זו ערער המשיב לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי בית המשפט אינו יכול לחייב עד להכין מסמכים או להכין "שיעורי בית". תחת זאת, היה על בית המשפט להפעיל את סמכותו לפי תקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לזמן את העד ולהציג את פנקסי החשבונות. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על תקנות 166 ו-167, הנוגעות לסמכותו של בית המשפט לשאול עדים שאלות ולדרוש הצגת מסמכים שברשות העד, בהתאמה. החלטת בית משפט השלום אמנם לא הייתה ראויה, אך דרך הפעולה הנכונה הייתה לזמן את העד להצגת המסמכים הרלוונטיים. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר מתקבלת.