עמ"ה 514/01

תקציר

בערעורים מאוחדים אלה, עיקר המחלוקת נסובה סביב מיסוי עסקה של מכירת מניות. המערערים מכרו את מניותיהם בחברת ורד ארוזיה בע"מ לורד ארוזיה אחזקות בע"מ, דבר שהוביל למחלוקת באשר לאופן המיסוי, האם מדובר במס רווחי הון או בדרך אחרת. לצד זאת, פירשה הודעת המשיב את נימוקי השומה, לרבות טענה חלופית כי המכירה הייתה עסקה מלאכותית, ובכך היוותה משיכת דיבידנד. על טענה זו ערערו המערערים בטענה שהיא סותרת את קונסטרוקציית השומה. בית המשפט קבע כי הליך הערעור הוא המשך לדיון בהתנגדות ובדרך כלל אינו מאפשר הצגת טענות עובדתיות חדשות לראשונה בשלב זה. עם זאת, במקרה זה, מאחר ש"תביעת הדיבידנד" הוזכרה בחלקה קודם לכן בדיוני ההשגה, הותר למשיבה לכלול אותה בנימוקי השומה, אם כי לא פירטה את מהות התביעה. בית המשפט ציין כי טענת המשיב יכולה להיות אחד משני סוגים: תביעה לעסקה מלאכותית או תביעה לסיווג שונה של העסקה. היא הדגישה כי האחרון יהיה חייב במס בהתאם למציאות העובדתית, ללא צורך להיזקק לסעיף 86. שתי הטענות שהציג המשיב - טענת רווח ההון וטענת הדיבידנד - לא היו עקביות. בית המשפט ציין כי נראה שהמשיב קיבל את עמדת המערערים בכך שעיקר טענתו למיסוי רווחי הון. טענתם המקדמית של המערערים כי המשיב אינו יכול להציג טענות עובדתיות חלופיות נותרה על כנה בשל היעדר התייחסות מספקת מצד הצדדים. לפיכך החליט בית המשפט להמשיך את הדיון המקדמי לבירור נוסף. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והדיון נקבע ליום 10.2.03.