ע"א 10023-05-15

תקציר

בא כוח המשיב טען כי יש לדחות את הערעור, אך בית המשפט לא הסכים לאחר שעיין במסמכים שבתיק בית משפט קמא. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לראות במערער נפגע ישיר ולא עקיף של התאונות, למרות החלטת בית משפט קמא ופסק דין אלסוהא. על פי פסק הדין, המערער – ללא קשר משפחתי עם המנוח ואינו עומד בדרישת הנזק הנפשי הקשה – לא יהיה זכאי לפיצוי. עם זאת, השופטים קבעו כי שתי התאונות, בהן נהג המערער היה נהג הקטר, נופלות בגדר "תאונת דרכים". עוד קבעו כי מצבו הנפשי של המערער נבע מהתאונות ולא רק מהמראות המצערים להם היה עד. לפיכך, הערעור התקבל, והמשיב חויב לפצות את המערער בגין הנזקים שנגרמו בשתי התאונות. לאחר מכן הוחזר התיק לבית המשפט קמא לדיון בסכום המדויק של הנזקים. בנוסף, חויב המשיב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער, והחזקה הפוחתת נקבעה כבלתי ישימה, שכן לא הייתה כוונה לפגוע במערער.