ת"א 35341-08-20

תקציר

בפני המל"ל עומדות שתי אפשרויות פעולה נגד חברות הביטוח בנושא פיצויי תאונות דרכים. הראשונה היא תביעה סטטוטורית מכוח סעיף 328 לחוק, והשנייה היא תביעה חוזית המבוססת על הסכם בין המל"ל לבין המבטחים. בדרך כלל, העילה החוזית תיחשב נפרדת מהעילה הסטטוטורית, אך במקרה זה, ההסכם קשור ישירות לחוק ואינו גובר על המגבלות הסטטוטוריות. החוק קובע כי תביעת המל"ל להחזר תלויה ומתיישבת עם תביעתו של הנפגע, ומתיישנת כאשר תביעתו של האחרון מתיישנת. טענה זו נחשבת לתביעת סיבוב, ועל פי החוק, תביעה כזו, במקרה זה, אינה מיושנת, שכן היא נופלת בתוך תקופת ההתיישנות המורחבת. השופטת מדגישה כי כוונת ההסכם בין המל"ל לבין המבטחים מעולם לא הייתה לנתק את תקופת ההתיישנות החוזית מזו הסטטוטורית, ובכך ליצור מצב אבסורדי בו תביעת הנפגע פוקעת בעוד תביעת המל"ל עומדת בעינה. לפיכך, תקופת ההתיישנות המיוחדת הקבועה בסעיף 328(א1)(3) לחוק, המאריכה את תקופת ההתיישנות, חלה במקרה זה. מאחר שהתאונה אירעה בשנת 2011, חל התיקון לחוק משנת 2013, ותקופת ההתיישנות בת שבע השנים לא חלפה. אשר על כן, הבקשה לדחות את תביעת המל"ל נדחית.