בש"פ 7317/15

תקציר

המדינה ערערה על החלטת הערכאה הנמוכה לדחות בקשה לצו הרחקה האוסר על שבעה אוהדים של מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים להגיע למשחקי כדורגל לתקופה מסוימת. האוהדים היו מעורבים בתקריות אלימות שהתרחשו בעיר שרלרואה שבבלגיה, במהלך משחק בין בית"ר ירושלים לקבוצה המקומית. בית המשפט קבע כי המונח "אירוע ספורט", כהגדרתו בחוק איסור אלימות בספורט, אינו מוגבל לאירועים המתקיימים בישראל. בית המשפט נימק זאת בכך שלשון החוק, אף שאינה תומכת במפורש בפרשנות זו, אינה סותרת גם אותה. מטרתו העיקרית של החוק היא להיאבק בתופעת האלימות בספורט, בעלת ממדים בינלאומיים וכרוכה לעיתים קרובות באלימות קבוצתית ובגזענות. הסמכות להוציא צו הרחקה היא בעלת אופי מניעתי ולא עונשי, שמטרתה להגן על שלום הציבור וביטחונו. לכן, ניתן להוציא צו כזה על בסיס אירועים שהתרחשו באירוע ספורט בחו"ל. בית המשפט הדגיש כי מסקנה זו נוגעת לשאלת הסמכות, ואינה מבטלת את הצורך בבחינה פרטנית של כל מקרה, תוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הפרטים המעורבים. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, אשר בחנה את נסיבותיו של כל משיב בנפרד. עם זאת, בשל חלוף הזמן ומצבם המשפטי השונה של המשיבים, החליט בית המשפט להחזיר את התיק לערכאה נמוכה יותר לבחינה מחודשת של תקופת ההרחקה המתאימה לכל משיב. תכליתם המונעת של צווי ההרחקה חייבה בחינה מחודשת, ולא הארכת התקופות המקוריות שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט הדגיש את נחיצותן של החרגות כאלה במקרים מסוימים, למרות הקושי, כאמצעי למאבק באלימות בספורט.