ת"א 7718-08-12

תקציר

התיק סובב סביב צו פינוי מטרד שהוציא מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה. הצו הורה למבקשת, רכבת ישראל בע"מ, להפסיק לאלתר את השימוש בציוד בנייה לעבודות הקשורות לסלילת קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים בשעות מסוימות. המבקש ערער על הצו, בטענה כי הוא הוצא בפגמים פרוצדורליים, בלתי סביר ובלתי מידתי. בית המשפט הסכים עם טענות המבקש. ראשית, בית המשפט מצא כי הצו ניתן מבלי שניתנה למבקש הזדמנות אמיתית לטעון את טענותיו. הדיונים בגוף המאשר, שכלל את המשרד להגנת הסביבה, והתכתובות בין הצדדים, לא יכלו להיחשב לדיון ראוי. היה צריך לתת למבקש הזדמנות לעיין במסמכים שעליהם התבססה ההחלטה ולהציג את ממצאיה, מה גם שהגוף המאשר ביסס את מסקנותיו על דוחות רבים. שנית, בית המשפט קבע כי הצו היה בלתי סביר ובלתי מידתי. בית המשפט מתח ביקורת על עמדת המשיב לפיה כל רעש שנשמע באזור המגורים מעל 5 דציבלים מצדיק הפסקת העבודה בלילה. קביעה זו הייתה קיצונית, אינה עולה בקנה אחד עם התקנות, ולא איזנה בין האינטרסים של התושבים לבין הצורך לבצע את עבודות הרכבת. בית המשפט הדגיש כי היה על הרשות לשקול צעדים פחות דרסטיים ולבחון את כל האפשרויות להפחתת רעש תוך איזון ראוי בין האינטרסים המתחרים. בנוסף, ציין בית המשפט כי הצו, כפי שהובהר על ידי המשיב, הביא למעשה לאיסור מוחלט על עבודת לילה, תוך גרימת נזק משמעותי למבקש ולאינטרס הציבורי. החלטת המשיב לא שקלה כראוי את האינטרסים העומדים על הפרק וגרמה נזק בלתי סביר למבקש. לפיכך, בית המשפט הורה על ביטול צו הסרת המטרד והורה לרשות לשקול מחדש את עמדתה לאחר שמיעת כל הצדדים הנוגעים בדבר. הבחינה המחודשת צריכה להתמקד במציאת פתרונות שימזערו את הפגיעה וישיגו איזון סביר בין האינטרסים המתחרים.