ע"ע 135/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע בנוגע לתביעות לפיצויי שכר שהגישו עובדי עיריית קריית מלאכי. בית הדין האזורי הורה תחילה לעירייה לשלם לעובדים פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% בשנה, בעקבות קשיים כלכליים שהובילו לעיכוב בתשלומי השכר. הן העירייה והן היועץ המשפטי לממשלה טענו להפחתת שיעור התגמול לריבית של 12% מהחשב הכללי, בנימוק של מאבקים כספיים מתמשכים. עם זאת, השופטים, יחד עם נציגי המשיבים וההסתדרות, טענו נגד הקיצוץ והדגישו את הצורך להגן על זכויות העובדים לתשלום שכר מלא ובמועד. לאחר ששקלו את שני הצדדים, החליטו השופטים לדחות את הערעורים ולקיים את פסק דינו של בית הדין המחוזי, תוך שהם מאשרים את החשיבות של גופי השלטון המקומי לשלם את שכר העובדים באופן מיידי ומלא. השופט יגאל פליטמן הדגיש כי למרות האילוצים הכספיים של העירייה, אין הצדקה להפחית את הפיצוי מתחת לשיעור שנקבע ל-25%. בחוות דעת מסכמת ציינה השופטת לטב כי הנסיבות שונות בין פרשת קריית מלאכי לעיריית לוד, המצדיקות בחינה מחודשת של שיעור הפיצוי. עם זאת, רוב חברי הפאנל דחו רעיון זה ואישרו את הפסיקה המקורית. נציג העובדים שלמה גוברמן ונציג המעסיקים צבי עמית הסכימו שניהם עם פסק הדין. לפיכך נדחה הערעור, והפסיקה הראשונית לטובת העובדים נשמרה. מקרה זה מדגיש את הצורך בתשלומי שכר במועד ואת ההשלכות של אי עמידה בדרישות, כאשר השופטים קובעים כי העובדים אינם צריכים לשאת בנטל הקשיים הכלכליים העומדים בפני מעסיקיהם.