ע"פ 33/10
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
הערעור, שעניינו הרשעה בהעסקת עובדים זרים שלא כדין, נסוב בעיקרו סביב שאלת זהות המעביד, שלגביה מסר המערער גרסאות שונות וסותרות. הגרסה הראשונה, שניתנה מיד לאחר גילוי העובדים, הפלילה את המערער, שטען לאי ידיעת החוק ולחפותו. גרסה מאוחרת יותר העבירה את האשמה לאביו של המערער, תוך שהיא מציינת את בריאותו הרופפת כסיבה ללקיחת האחריות. בית המשפט המחוזי העדיף את הגרסה הראשונה, ומצא אותה אמינה יותר מהסיפורים המשתנים שהוצגו בהמשך. הודאתו של המערער, שניתנה זמן קצר לאחר האירוע, נחשבת אמינה ומקבלת חיזוק חיצוני בראיות אובייקטיביות. בית המשפט קיבל גם את קיומו של היסוד הנפשי של "מודעות" במעשיו של המערער. טענות המערער בדבר מחדלי חקירה נמצאו חסרות שחר, שכן העובדים הורחקו זמן קצר לאחר האירוע ואי חקירת האב לא הצדיקה שינוי מסקנת בית המשפט, נוכח הראיות המשמעותיות. באשר לעונש, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בקנס שהוטל, שהיה מידתי ביחס לעבירה ולנסיבות. לפיכך, הערעור, שערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין, נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי עמדה בעינה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 33/10 סימון ביטון נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי (23.11.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.