ת"א 13021-03-09

תקציר

התובעת, תושבת קנדה, שאחותה הייתה בעלת חברה יחד עם בעלה, הסכימה לסייע להם להחזיר לעצמם את השליטה בחברה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. התובע הפקיד 50,000 דולר קנדי בחשבון נאמנות על שם הנתבעים, עורכי הדין המייצגים את אחותו ובעלה, בתנאי שהכסף ישמש להשבת השליטה בחברה לידיהם. אם תנאי זה לא יתקיים, הכסף יוחזר לתובע. עורכי הדין ייצגו את הבעלים בתיק פירוק וכינוס הנכסים של החברה, אך הבעלים לא הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בשל מעשיהם. לאחר מכן דרש התובע את השבת כספו מעורכי הדין, אך בקשתו סורבה, מה שהוביל אותו להגיש תביעה. הנתבעים טענו כי הכסף שימש כמתוכנן וכי מעשיהם היו סבירים ובתום לב. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי מערכת היחסים בין התובע לנתבעים הייתה מערכת יחסים של אמון, וכי הנתבעים פעלו בחריצות ובסבירות בהתאם למטרת הנאמנות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אי החזרת השליטה בחברה לבעלים לא הייתה באשמת הנתבעים אלא בנסיבות שאינן בשליטתם, לרבות מעשיהם של הבעלים עצמם. לפיכך, התביעה נגד עורכי הדין נדחתה, והתובע חויב לשלם להם 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.