ע"א 2397/06

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שדחה את תביעת עזבונו של מרקו בכר ז"ל. התביעה הוגשה נגד הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חמראווי - נהג המלגזה, וחברות הביטוח שלהם. מרקו בכר נמצא מחוסר הכרה עם חבלות ראש בשוק הסיטונאי בתל אביב ב-14 בינואר 2002, ומת מאוחר יותר. המערערים טענו כי בכר נפגע מהמלגזה של חמראווי, ואילו המשיבים הכחישו כי מדובר בתאונת דרכים. בית משפט השלום דחה את התביעה, וקבע כי המערערים לא הוכיחו את סיבת המוות, אך פסק הדין קובע אחרת. המפתח להצלחת הערעור היה עדותו של עד הראייה פינקלשטיין, שבית המשפט מצא כי היא אמינה למרות התרשמותו של בית משפט השלום מיכולתו האינטלקטואלית המוגבלת. עדותו של פינקלשטיין, יחד עם ראיות נוספות, תמכו במסקנה כי בכר נפגע מהמלגזה של חמראווי. בנוסף, בית המשפט שקל את דבריו הסותרים של חמראווי ומצא כי מדובר בשקרים מכוונים הסותרים את הצהרתו הקודמת במשטרה. שקרים אלה, יחד עם עדותו של פינקלשטיין וראיות נוספות, הובילו את בית המשפט למסקנה כי אחריותו של חמראווי לתאונה ברורה. בהתחשב בכך שהקשר הסיבתי הרפואי בין הנפילה למוות אינו שנוי במחלוקת, קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי מותו של בכר נגרם כתוצאה מתאונת דרכים שנגרמה על ידי חמראווי. המשיבים חויבו לפצות את המערערים, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך קביעת הנזקים.