ה"פ 53661-04-18

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין: ה"פ 53661-04-18 ביקל ואח' נ' בורנשטיין ואח' **מבוא:** פסק הדין עוסק במרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשים, אשר ביקשו סעד הצהרתי לפיו הם זכאים לקבל מהמשיבים, בעלי זכויות במקרקעין מסוימים בראשון לציון, שכר ראוי כדמי ייזום והחזר הוצאות בגין פעולות השבחה וייזום שביצעו. הדרישה נובעת מאישור תוכנית בניין עיר (תב"ע) רצ/1/81, אשר שינתה את ייעוד המקרקעין. המשיבים, ובראשם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), טענו כי המרצת הפתיחה מהווה למעשה תביעה כספית, כי לא שולמה בגינה אגרה כנדרש, וכי היא אינה מתאימה להתברר בסדר דין של המרצת פתיחה. **טענות הצדדים:** * **המבקשים:** טענו כי זכאותם לשכר ראוי ולהחזר הוצאות נובעת מפעולותיהם להשבחת המקרקעין, אשר אושרו באמצעות התב"ע. לטענתם, סכומים אלו אינם ידועים וייקבעו על ידי בית המשפט, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לגבש תביעה כספית. הם טענו כי ניתן לברר את העניין במסגרת המרצת פתיחה, שכן מדובר בפרשנות של מסמך (סעיף 27 לתקנון התב"ע). בנוסף, טענו כי עילת התביעה התגבשה רק עם כניסת התב"ע לתוקף, וכי אין יסוד לטענות ההתיישנות והשיהוי. * **המשיבים (רמ"י ויתר המשיבים):** טענו כי המרצת הפתיחה הוגשה למעשה כתביעה כספית, כפי שניתן ללמוד מהערכת הסכומים הנתבעים (4,000,000 ₪). לטענתם, לא שולמה אגרה מספקת, וכי המבקשים בחרו לתבוע סעד הצהרתי חלקי כדי להימנע מגילוי מסמכים ויתרונות דיוניים אחרים. הם הדגישו כי מדובר בבירור עובדתי מורכב שאינו מתאים למרצת פתיחה, וכי עילת התביעה התיישנה או הוגשה בשיהוי ניכר. **ההכרעה השיפוטית:** בית המשפט (השופטת איריס רבינוביץ ברון) **קיבל את טענות המשיבים ודחה את המרצת הפתיחה על הסף.** **נימוקים עיקריים להחלטה:** 1. **סעד הצהרתי חלקי:** בית המשפט קבע כי המבקשים התבקשו בדרך של המרצת פתיחה לקבל סעד הצהרתי חלקי, שכן הסעד המבוקש אינו הסעד הסופי, וסביר להניח כי תוגש תביעה כספית נוספת. בית המשפט הדגיש כי סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת, וכי ככל שניתן לעתור לסעד אופרטיבי, בית המשפט ייטה שלא ליתן סעד הצהרתי בלבד. הדבר נובע מהעיקרון כי יש לרכז את ההתדיינות ככל הניתן בהליך אחד ולמנוע ריבוי הליכים. 2. **אינטרס לגיטימי בפיצול הדיון:** על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לסעד הצהרתי שאינו ממצה את מלוא הסעד, על המבקשים להצביע על אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון, וכן כי תביעת סעד מהותי קונקרטי באופן ישיר אינה אפשרית או יעילה. בענייננו, המבקשים לא הצביעו על אינטרס כאמור. האינטרס הציבורי, לפי פסיקה רבה, הוא לסיים מחלוקות בהליך אחד, ולא לפתוח פתח להתדיינות כפולה. 3. **כימות התביעה:** בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי אינם יכולים לכמת את התביעה, שכן הם עצמם הציגו בכתבי טענותיהם (ובנספחים) הערכות כספיות של דרישותיהם. ההערכה הכספית של דמי הייזום והוצאות, גם אם אינה סופית, היא תנאי הכרחי להגשת תביעה כספית. בית המשפט הפנה לכך שהמבקשים כימתו את דרישתם מכל משיב בנספחים שהוגשו. 4. **הסכומים הנתבעים והאגרה:** בית המשפט שוכנע כי מדובר בתביעה כספית, וכי לא שולמה אגרה מספקת. אף על פי שהמבקשים טענו כי ניתן לתקן את התביעה ולשלם אגרה, בית המשפט סבר כי נדרשים שינויים מהותיים בתובענה, ולכן אין מקום להעבירה לפסים של תביעה רגילה. 5. **אי התאמה למרצת פתיחה:** בית המשפט קבע כי התובענה אינה מתאימה להתברר בדרך של המרצת פתיחה, שכן היא מצריכה בירור עובדתי מורכב, ואינה עוסקת בעיקר בפרשנות מסמך כפי שטענו המבקשים. 6. **התיישנות ושיהוי:** לנוכח המחיקה על הסף, בית המשפט לא נדרש לדון בטענות ההתיישנות והשיהוי שהועלו על ידי המשיבים. **השלכות משפטיות וחידושים:** * **החשיבות של סעד הצהרתי ממצה:** פסק הדין מדגיש את עקרון היסוד כי סעד הצהרתי נועד לספק הכרעה סופית וממצה. הגשת תביעה לסעד הצהרתי חלקי, כאשר ברור כי תוגש תביעה כספית נוספת, אינה מתיישבת עם העיקרון של ריכוז ההתדיינות ועם האינטרס הציבורי. * **הצדקה לפיצול דיון:** פסק הדין מבהיר את הדרישה המחמירה להוכחת אינטרס לגיטימי לפיצול דיון, מעבר לחיסכון באגרות או רצון לשמש לחץ מוסרי. על המבקשים להוכיח כי נסיבות העניין מצדיקות פתיחת הליך נפרד. * **תפקיד התביעה הכספית:** בית המשפט מדגיש כי כאשר ניתן להעריך את הנזק הכספי, גם אם באופן ראשוני, יש להגיש תביעה כספית. הדבר נכון גם כאשר הדרישה מבוססת על עילות בדין מיוחד (כגון חוק התכנון והבניה או חוק עשיית עושר ולא במשפט). * **סילוק על הסף כמנגנון יעיל:** פסק הדין מחזק את השימוש בהליך של סילוק על הסף ככלי יעיל לסילוק תביעות שאינן עומדות בדרישות הדיוניות, לרבות תשלום אגרה כנדרש והתאמה לסוג ההליך. * **הבחנה בין פרשנות מסמך לבירור עובדתי:** בית המשפט מבחין בין מקרים בהם המרצת פתיחה מתאימה (פרשנות מסמך) לבין מקרים בהם נדרש בירור עובדתי מורכב, המצדיק הליך בסדר דין רגיל. **לסיכום:** פסק הדין מהווה הדגמה ברורה ליישומו של העיקרון לפיו אין לאפשר הגשת תביעות חלקיות, וכי סעד הצהרתי ינתן רק כאשר קיימת הצדקה משפטית ודיונית מובהקת, אשר לא הוכחה במקרה זה. הדבר מחייב את המבקשים להגיש תביעה כספית ממצה, תוך תשלום מלוא האגרות הנדרשות, ולהתמודד עם טענות ההגנה לגופן.