ע"א 15263-05-11

תקציר

החלטת ערכאת הערעור בתיק זה נסובה בעיקרה סביב אישור ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא. שופטי הערעור מדגישים כי חריג שערכאת ערעור תתערב במסקנותיו העובדתיות של בית משפט קמא, והם אינם מוצאים טעם משכנע לעשות כן במקרה זה. טענותיהם השונות של המערערים נדחות. טענתם כי שגה בית משפט קמא בכך שהעדיף את גרסת המשיבים לאירועים נדחית, שכן בית משפט קמא בחן בקפידה את העדויות ומצא את גרסת המשיבים עקבית ואמינה. כמו כן, מסכימה ערכאת הערעור עם קביעתו של בית משפט קמא בעניין תקופת השכירות, וקובעת כי מסקנתו של בית משפט קמא הייתה סבירה והתבססה על טעמים תומכים נוספים. טענות המערערים בדבר שינוי מראית עין, הסכם מכללא ויריבות עם המשיבים נדחות אף הן, שכן בית המשפט סבור כי הן אינן מוצדקות ואינן מתיישבות עם העובדות. זאת ועוד, הטענה כי הגנתם של המערערים נפגעה במהלך המשפט מצויה כחסרת שחר, שכן חקירתם הנגדית של המשיבים הייתה יסודית. השופטים מסכימים פה אחד כי יש לדחות את הערעור ולהורות למערערים לשלם למשיבים שכר טרחה והוצאות בסך 25,000 ₪. ההכרעה מתבססת על הכלל של הכרעה בסכסוכים על פי מאזן ההסתברויות, וערכאת הערעור מכבדת את התרשמותו הישירה של בית משפט קמא ואת הערכתו את גרסאות הצדדים.