ב"ש 91646/08

תקציר

התביעה הגישה כתב אישום נגד שני משיבים, בן שהרבני (המשיב מס' 1) ולוטפי עומר (המשיב מס' 2), באישומים הכוללים סחיטה באיומים, הצתה וניסיון הצתה. סעיפי האישום נובעים מאירועים בהם המשיב מס' 1, בעל מרכול, איים לכאורה וניסה למנוע פתיחת סופרמרקט מתחרה. טיעוני התביעה נגד המשיב מס' 1 נסמכים במידה רבה על ראיות נסיבתיות, לרבות איומים על בעל המרכול החדש, דפוסי תקשורת חריגים עם המשיב מס' 2 ועדותו של עד מדינה. המשיב מס' 2 מעורב בעבירות מתוקף תפקידו הנטען כמתווך ששכר צד שלישי לביצוע ההצתות. בית המשפט בוחן את הראיות נגד המשיב מס' 1 ומגיע למסקנה כי אמנם קיים פוטנציאל ראייתי מספיק כדי לבסס הרשעה באישום הראשון של הצתה וניסיון הצתה, אך הראיות אינן חזקות דיין כדי להצדיק את מעצרו עד תום המשפט. במקום זאת, בית המשפט מורה על אמצעי חלופי, לשחררו בתנאים מסוימים הכוללים מעצר בית מלא, הבטחת נוכחותו בדיונים והימנעות מכל סכנה לציבור או שיבוש הליכי משפט. תנאי השחרור ייקבעו לאחר טיעונים נוספים. טיעוני התביעה נגד המשיב מס' 1 בנוגע לאישום ההצתה השלישי, שאירע ביום 26.4.2008, רפים יותר ונעדרי ראיות ישירות, מה שמוביל את בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה למעצר במקרה זה. פסק דין זה, שניתן ביום 07/09/2008, מאזן בין הצורך בעשיית צדק וביטחון הציבור לבין הכרה בזכויות הנאשם ובעוצמת הראיות שהוצגו.