רע"פ 5819/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על פסק דינו של בית המשפט לנוער בראשון לציון. בית המשפט האחרון פסק תחילה לטובת המבקש, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, ובחר שלא להטיל עליו מאסר בשל ניסיונותיו המוצלחים של המבקש להיגמל מסמים, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן וסיכויי ההצלחה אם יישאר בדרך הישר. במקום זאת, גזר בית המשפט לנוער על המבקש עבודות שירות ומאסר על תנאי, בין יתר העונשים. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב, בקובעו כי גזר הדין אינו משקלל כראוי את חומרת עבירותיו של המבקש, שכללו תקיפה בנסיבות מחמירות בסכין הגורמת לחבלה חמורה. בית המשפט המחוזי הטיל עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מה שגרם למבקש להגיש בקשה לחופשה כדי לערער. בקשת רשות ערעור זו נדחתה בסופו של דבר, שכן השופט קבע כי היא אינה מעלה שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים המעורבים. זאת ועוד, לגופו של עניין לא היה מצדיק קבלת הבקשה, שכן המבקש עבר עבירות חמורות רבות חרף גילו הצעיר, וגזר דינו של בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין האינטרסים של גמול והרתעה. השופט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר נסיבותיו האישיות, השפעת סמים או חוסר אחידות בענישה. השופט הסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את מעשיו של המבקש ואת הצורך בעונש מרתיע, במיוחד נוכח שכיחותה של תרבות הסכינים בחברה. בהיעדר כל אינדיקציה לעיוות דין, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו בבית המשפט המחוזי ביום 1.8.2005.