ע"ע 30914-04-10

תקציר

במקרה דנן, המערערות, הגננות גב' שמחה בוסי וגב' יהודית קליין, ערערו על פיטוריהן על ידי רשת גני הילדים של אגודת ישראל, שמטרתה הייתה לקצץ בעלויות באמצעות פיטורי עובדים בעלי ותק של למעלה מ-25 שנה. בתחילה בוטל פיטוריהם על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשנת 2003, שהכיר במעשה כמפלה מחמת ותק. למרות זאת, עד שנת 2007 הם לא הועסקו מחדש לאחר שהגנים בהם עבדו הועברו לבעלות אחרת, והותירו אותם ללא עבודה וללא שכר. המאמצים להבטיח את החזרתם והשבת שכרם בערוצים משפטיים שונים הובילו לפסק דין חלקי בשנת 2009, שהכריז על פיטוריהם כבטלים, אך הם נותרו ללא שכר וללא מקום. בערעור שהוגש לאחר מכן על החלטה משנת 2010 שדחתה צווי מניעה זמניים לתשלום שכר והשמה בעבודה, ביטלו ערכאות גבוהות יותר, ותמכו חלקית במערערים. בית המשפט הדגיש את התעלמות הרשת מצווים שיפוטיים, והכיר בזכאותם לכאורה של המערערים על סמך פסיקות קודמות. בית הדין הורה על תשלום שכרם המגיע להם, שנקבע בשיעורים מלאים רטרואקטיבית והלאה עד לפסק הדין המכריע בעניינם, ובכך דחה את הצדקת המשיב לאילוצים כספיים ואת הכללתם של מורים אלה בפיטורים גדולים יותר במסגרת תוכנית הבראה. החלטה זו מדגישה את זכויות ההעסקה ארוכות השנים של המערערים על פני תמרונים מנהליים ופיננסיים של הרשת.