LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"א 4744/09

החלטה עליון

📋
מספר הליך4744/09
📂
סוג הליךבש"א
📅
תאריך28 ביוני 2009
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםענת ליבנה נ' מינהל מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםגאולה לוין

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הפסיקה I. עקרונות המסדירים את הארכת המועד להגשת הליכי ערעור המקרה מבהיר את המסגרת הסטטוטורית המחמירה בדבר הארכת המועד להגשת ערר או בקשת רשות ערעור, כפי שנקבע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הוא מדגיש כי הארכות כאלה מחייבות הוכחת "טעם מיוחד", הנתפס כחיוני בשל חשיבות הסופיות בהליך השיפוטי, האינטרס הציבורי וזכויות הצד שכנגד. העיקרון מדגיש כי עיכובים חייבים להיות מוצדקים על ידי נסיבות שאינן בשליטת הצד או אירועים בלתי צפויים המונעים הגשה בזמן, בהתאם לגישה המשפטית הכללית לאיזון בין גמישות פרוצדורלית לסופיות. ב. תפקידם של "טעמים מיוחדים" בהצדקת עיכובים הניתוח מאשש מחדש את העמדה המשפטית שלפיה רק ציטוט סיבות כלליות או מעורפלות לעיכוב, כגון חגים או בעיות רפואיות של עורך דין, אינו מספיק. בתי המשפט דורשים ראיות ברורות וקונקרטיות הממחישות כיצד נסיבות כאלה פגעו ישירות ביכולתו של הצד לעמוד במועדים הקבועים בחוק. המקרה מתבסס על פסיקה מבוססת, כגון ידידיה נ' סול קסט, ומדגיש כי חלוף הזמן מגדיל את הצורך בנימוקים משכנעים, ובכך מחזק את העיקרון כי התועלת הפרוצדורלית גוברת על ההקלות אלא אם כן הוכחו גורמים חריגים. ג. שיקול דעתו של בית המשפט וגבולותיו ההחלטה משקפת גישה שיפוטית זהירה שבה בתי המשפט מפעילים שיקול דעת על סמך המקרה לגופו של עניין ואופי הנימוקים שניתנו. מושג שיקול הדעת השיפוטי מוגבל על ידי אמות מידה סטטוטוריות ודרישה ל"טעמים מיוחדים", המבטיחים כי הקלה תינתן רק בנסיבות חריגות באמת. חידוש כאן הוא הקשר המפורש בין תוכן הנימוקים, ביסוסם התיעודי (למשל, אישורים רפואיים) והסטנדרט המשפטי להארכת לוחות הזמנים, המחזק את עקרון ההגינות הדיונית. IV. חידוש משפטי: הבהרה לגבי פגרת חגים ותיעוד פסק הדין מבהיר כי תקופות חגים כמו פסח אינן נכללות באופן שגרתי בחישוב הימים לצורך הגשה, מה שמדגים פרקטיקה משפטית מבוססת. יתר על כן, הוא מדגיש את הצורך בתיעוד מפורט וספציפי - כאן, האישור הרפואי - כדי לבסס טענות הקשורות לעיכובים שנגרמו כתוצאה מבעיות בריאותיות. הדגש על הוכחות תיעודיות עולה בקנה אחד עם מגמה משפטית רחבה יותר המחזקת שקיפות ואחריות בעניינים פרוצדורליים. 5. מושג תום הלב וההגינות בדחותו את הבקשה, בית המשפט מקיים במשתמע את העיקרון לפיו על הצדדים מוטלת האחריות לקדם את הסעדים המשפטיים שלהם. זה מחזק את החידוש המשפטי שלמרות ההכרה בגמישות פרוצדורלית, אין להשתמש בה ככלי לערעור סופיות או לעיכוב צדק שלא בצדק. פעולת האיזון שבוצעה במקרה זה מדגימה את המאמץ המשפטי המתמשך לשמור על ההגינות תוך שמירה על משמעת פרוצדורלית. 6. השלכות העלות והאפקט ההרתעתי הטלת הוצאות (1,000 ₪) על המבקשים מדגישה את עקרון ההרתעה, המרתיעה בקשות סרק או מעוכבות ללא הצדקה עניינית. הוא מדגיש כי הפרות פרוצדורליות גוררות עונשים מוחשיים, ובכך מקדמות התנהלות משפטית אחראית - עיקרון יסוד במשפט הפרוצדורלי המשפטי. תקציר מקרה זה מדגים את ההתאמה בין גמישות פרוצדורלית לבין הצורך בסופיות בהליכים משפטיים. הוא מחזק עקרונות מפתח כגון הצורך ב"סיבות מיוחדות" לעיכוב תקופות סטטוטוריות, חשיבות ההוכחה התיעודית והפעלה זהירה של שיקול דעת שיפוטי. המקרה משקף גם חידושים משפטיים המדגישים את הבהירות בהצדקות לעיכובים ואת תפקיד התיעוד, המשמשים עקרונות מנחים ליישומים פרוצדורליים עתידיים.

בש"א 4744/09 ענת ליבנה נ' מינהל מקרקעי ישראל, עליון (28.6.2009)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית