ע"א 58547-05-23

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור התובעים, שטענו כי פעולת הנתבעת בכריכת ספרים היוותה הפרה ישירה של זכות יוצרים לפי סעיף 12 לחוק זכות יוצרים. בית המשפט קובע כי לשונו הפשוטה של החוק מגדירה העתקה כהדפסת ספר ואינה כריכתו. פסק הדין קובע כי הנתבע אינו יכול להיחשב כמפר ישיר, שכן היסוד הנפשי הנדרש להפרה ישירה - המטיל אחריות מוחלטת אלא אם כן הוכיח הנתבע הפרה תמימה - אינו מתקיים במקרה זה. עם זאת, הנתבע עשוי להיחשב כמפר עקיף לפי סעיף 48(א)(2) לחוק זכות יוצרים, שעניינו החזקת עותקים מפרים למטרות עסקיות. התובעים ויתרו על הגשת ראיות לטענה זו, כך שלא ניתן היה לבחון אותה במקרה זה. בנוסף, ניתן להאשים את הנאשם על פי דוקטרינת הפגיעה התורמת אם תוכח מודעות, אך גם היסוד הנפשי הנדרש לדוקטרינה זו אינו ניתן להערכה ללא ראיות שהוגשו. ככלל, הערעור נדחה מחוסר ראיות, ובית המשפט ממליץ לתובעים לתבוע הוצאות אם ירצו בכך.