בג"צ 233/23

תקציר

במקרה של בנייה בלתי מורשית, דחה בית המשפט את העתירה בשל מעשיו של העותר וחוסר לגיטימיות בטענות שהוצגו. בעתירה נטען כי מדובר ב"עבודות תחזוקה ושיפוץ" בלבד על מבנה קיים בהיתר קודם. עם זאת, הן הראיות והן הצילומים שסיפקו המשיבים סתרו טענה זו, וחשפו כי מבנה חדש לחלוטין ואגף נוסף נבנו שלא כדין ללא היתרים מתאימים. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותר עסק בשפיטה עצמית וחסר שפיות, שכן המשיך בבנייה למרות שקיבל צווי פינוי והגיש את העתירה. היעדר בקשה להיתר בנייה, טענת השווא בדבר היתר משנת 1981 והמשך הבנייה לאחר שהחלו הליכים משפטיים החלישו עוד יותר את עמדת העותר. בית המשפט הדגיש כי מיקום הבנייה נופל בגדר חוקי התכנון האוסרים, ולכן כל ניסיון רישוי עתידי אינו תועיל. זאת ועוד, בקשת העותרת לקבל בדיעבד את האישורים הנדרשים נדחתה שכן היא סותרת הליכי תכנון משפטיים ומשקפת פרקטיקה פסולה של בנייה תחילה ובקשה לאישור מאוחר יותר. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה וחייב את העותרת לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪, כאשר פסק הדין ניתן ביום 29.5.2023.