בש"פ 1159/10

תקציר

המדינה וענת קם ערערו שתיהן על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את קם, שהוגש נגדה כתב אישום בגין עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, בחלופה של מעצר על תנאי. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את הערעורים, מצא כי העבירות של קם היו חמורות, מונעות ממניעים אידיאולוגיים וטומנות בחובן סיכון ממשי לפגיעה במדינה, וכי חלופת המעצר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי אינה מגבילה דיה. עם זאת, בשל הזמן הרב ששהתה קם מחוץ למעצר, ובהיעדר טענות ישירות להפרת תנאי שחרורה, החליט בג"ץ כי מעצרה בשלב זה יהיה בלתי מידתי. לפיכך נקבע כי יש להותיר את קם כפופה לחלופת מעצר, אך בתנאים מחמירים, לרבות מעצר בית של 24 שעות בדירתה והשגחה מלאה של בני משפחה מדרגה ראשונה או דודה. החלטה זו, הבהיר בית המשפט, מאזנת כראוי בין האינטרס הציבורי לבין חירותה של קם, ובה בעת מצמצמת את הסיכון לשימוש לרעה בחומר חסוי ולפגיעה בחלופה לתנאי מעצר. כל הפרה, הזהיר בית המשפט, עלולה להוביל למעצר בפועל. לפיכך, ערעור המדינה התקבל באופן חלקי, וערעורה של קם נדחה. חלופת המעצר, הדגיש בית המשפט, היא אמצעי שיש לתפור בקפידה לנסיבות, וכל הגבלה נוספת שהמדינה תמצא לנכון יכולה להיות מוטלת באמצעות פנייה לבית משפט קמא.