תפ"ח 1022/05

תקציר

הנאשם הורשע בכתב האישום המתוקן בעבירות הבאות, שבוצעו נגד ארוסתו הקטינה, א.ד., שהייתה אז בחודש השמיני להריונה: אונס תוך גרימת חבלה גופנית, תקיפה ואיומים. ההרשעה התבססה על הודאתו, שבאה בעקבות עסקת טיעון. על פי כתב האישום, לנאשם היה יחס קנאי, שתלטן ואלים כלפי המתלוננת. ביום האירוע הוא נכנס לבית הוריה, דרש ממנה יחסי מין וכשסירבה היכה אותה ואנס אותה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות והוא אושפז בבית החולים. תסקיר המבחן על הנאשם אפיין את התנהגותו כאלימה ואובססיבית, והעריך את רמת מסוכנותו כגבוהה. עם זאת, היא לקחה בחשבון גם את היעדר עברו הפלילי, החרטה וההבדלים התרבותיים שחווה לאחר שעלה מאתיופיה. התביעה ביקשה עונש מאסר של חמש שנים, ואילו ההגנה ביקשה לקצר את תקופת המאסר, תוך שימת דגש על הודאתו של הנאשם, חרטה והאתגרים התרבותיים שעמדו בפניו. בית המשפט, בהתחשב בנסיבות הפרטניות של המקרה ובאינטרס הציבורי, הטיל עונש של ארבע שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ושישה חודשי מאסר על תנאי. בהכרעת הדין הוזכרה גם השפעת הודאתו של הנאשם, שחסכה את עדותה של המתלוננת ועשויה לשפר את מעמדה החברתי, וכן את העובדה שהוא אבי ילדה. בית המשפט ביקש לאזן בין חומרת העבירות לבין הנסיבות המקלות. לנאשם נמסר על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.