ת"א 3220/09

תקציר

לבית המשפט סמכות לחייב תובע להפקיד ערובה, הנגזרת משני מקורות חקיקה - סעיף 353א לחוק החברות ותקנות סדר הדין האזרחי. סעיף 353א חל באופן ספציפי על חברות בעלות אחריות מוגבלת, ומקנה לבית המשפט את הסמכות להורות להן ליתן ערבות מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם הנתבע יזכה בתביעה. לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו להחליט האם לחייב חברה להעמיד ערבות כזו, בהתחשב בנסיבותיה הפרטניות של החברה. יש לממשו באופן שיאזן בין זכותו של התובע לפנות לבית המשפט, לבין זכותו של הנתבע להיות מסוגל לגבות את הוצאותיו אם יזכה. במקרה דנן, שני המשיבים הם חברות בע"מ. למשיבה מס' 2 אין בסיס כלכלי והיא לא תוכל לפרוע את הוצאותיו של המבקש אם תביעתו תידחה, ולפיכך עליה להעמיד ערבות להוצאות המבקש, שנקבעו על סך של 100,000 ₪. גם המשיבה מס' 1 לא הצליחה להביא ראיות למצבה הכלכלי האיתן, ובית המשפט חושש כי לא יוכל לפרוע את הוצאותיו של המבקש אם יחויב. לפיכך, נדרשת המשיבה מס' 1 אף היא להעמיד ערבות בסך 75,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית. את הערבויות יש להפקיד בתוך 60 יום, ועד שלא יהיו, בית המשפט לא יקבע את ההליך העיקרי לדיון. הוצאות הבקשה, שנקבעו על סך 6,500 ₪ בתוספת מע"מ, יישאו על ידי המשיבים, בהתאם לתוצאת ההליך העיקרי.