ע"א 4500/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ועדת ערר של אגף השיקום. המערער, הסובל מטנטון, טען כי האיחור בהגשת בקשתו למימון שכר לימוד נובע ממצבו ויש לראות בו מקרה חריג. עם זאת, הוועדה העדיפה את חוות דעתו הרפואית של המשיב, אשר לא תמכה בטענת המערער כי נבצר ממנו להגיש את בקשתו קודם לכן בשל מוגבלותו. גם חוות דעתו של רופאו של המשיב, לפיה טענת המערערת למימון נעדרת בסיס רפואי, נתמכה על ידי הוועדה. נקבע כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת קשר סיבתי בין נכותו לבין בקשתו המאוחרת. בפסק הדין הודגש כי העדפת חוות דעת רפואית אחת על פני אחרת נתונה לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ואל לבתי המשפט להתערב בשיקול דעת זה. זאת ועוד, גם היסטוריית התעסוקה והבעלות על העסק של המערערת נתפסה כתומכת בהחלטת הוועדה. החלטת ועדת הערר מיום 14.5.07 התקבלה, והערר נדחה. בנוסף, ציינו השופטים כי חשוב היה שלמערער תהיה הזדמנות להיות נוכח בדיון בפני ועדת הערר, אם כי אין בכך כדי לשנות את מסקנתם בדבר היעדר טעות בשיקול דעתה של הוועדה.