עת"מ 8404/08

תקציר

העותרת ביקשה להאריך את המועד האחרון להגשת עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל מיום 19.12.07. הוועדה דחתה את הצעת העותרת לחכור חלקת אדמה בהליך מכרזי, בנימוק שהיא נמוכה משמעותית משוויה המוערך של הקרקע. העותר טען כי ההחלטה אינה סבירה, מפלה ונעדרת תום לב, וביקש להאריך את המועד האחרון להגשה, שחלף חמישה חודשים קודם לכן. המשיבים התנגדו להארכה, בנימוק של פגיעה אפשרית במציע הזוכה בהליך המכרזי, וכן הוצאה מיותרת של משאבי ציבור כתוצאה מהעיכוב. השופט משה סובל קבע כי ההתכתבות של העותר עם המינהל לאחר ההחלטה, בניסיון להפוך אותה, אינה מצדיקה את הארכת המועד האחרון להגשת התביעה. זאת ועוד, אופיים של הפגמים הנטענים בהחלטת הוועדה לא הצדיק הארכה, שכן הם לא פגעו בשלטון החוק או בטוהר המידות. מאחר שהטענה המרכזית בעתירה התבססה על אי הסכמה עם שווי שומת הקרקע, וכי תנאי המכרז אפשרו לוועדה לדון בשומה, לא מצאה השופטת עילה להאריך את המועד. לפיכך נדחתה בקשת הארכת המעצר והעתירה נדחתה. העותר חויב לשלם 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.