תנ"ג 22387-05-15

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לגילוי ולעיון במסמכים שבידי המשיבים הנוגעים לתביעה נגזרת נגד האחרונים. המשיבים נענו להיענות לבקשת המבקשים. בית המשפט קבע כי בקשת המבקשים לא הייתה מוקדמת מדי וכי הם זכאים לסעד המבוקש. ראשית, בקשת המבקשים לא נמנעה בהיעדר תצהיר, שכן המצהיר יכול היה להיות אדם שאינו המבקשים עצמם, ובלבד שהם מכירים אישית את העובדות. שנית, בתגובת המבקשים לחוות דעת המומחה שהגישו המשיבים לא הועלו טענות חדשות, ועל כן אין צורך למחוק את הבקשה כולה. שלישית, הבקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם לא הייתה מוקדמת מדי, שכן התקנות הרלוונטיות לא חייבו את המבקשים לעמוד בתקופה של שלושים יום שלאחר הגשת כתב ההגנה האחרון. זאת ועוד, המבקשים היו זכאים לגילוי ולעיון מכוח תקנות 75 ו-114 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן כתבי הטענות של המשיבים התייחסו למסמכים מסוימים אך לא צירפו אותם. אולם, הדבר חל רק על חלק מהמסמכים המבוקשים, שכן אחרים לא הוזכרו בכתבי הטענות של המשיבים. עם זאת, המבקשים היו זכאים גם לגילוי ולבדיקה לפי ס' 198א לחוק החברות, אשר דרש תשתית ראייתית מקדמית, אותה סיפקו המבקשים. לבסוף, קבע בית המשפט כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לתביעה הנגזרת והורה למשיבים לאפשר למבקשים לגלות ולעיין במסמכים המפורטים בבקשה, למעט מסמכי החברה, שלגביהם תוכל החברה להציג טענות נוספות בדבר הרלוונטיות שלהם. החברה חויבה לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בגין הבקשה לגילוי ועיון במסמכים.