ע 142/03

תקציר

עניינו של הערעור בשאלה האם יש לפסול את הרכב בית המשפט הצבאי המשיב מלדון בעניינו של המערער בשל ההטיה הנתפסת של ההרכב כלפי המערער. בקשת הפסילה של ההגנה מופנית בראש ובראשונה כלפי השופט היושב בדין, אשר התערב יתר על המידה במהלך עדותו של המערער וחקירתו של עד התביעה, דבר המצביע על יחס שלילי כלפי המערער. עם זאת, דעת הרוב של בית המשפט קובעת כי התערבותו של השופט לא הייתה מוטה לטובת מי מהצדדים. מעורבותו המוגזמת של השופט בחקירה היא פרקטיקה פסולה אך אינה עילה מספקת לפסילה. בנוסף, ההתבטאויות המיוחסות לשופט היושב בדין, כגון "עוד עתיד לבוא", אינן מצביעות על חשש סביר למשוא פנים. בית המשפט מכיר בכך שמבחן הפסילה בבתי המשפט הצבאיים שונה מזה של בתי המשפט האזרחיים, ומחייב רק חשש סביר של משוא פנים לשופטים שאינם שופטים. עם זאת, דעת הרוב סבורה כי הנסיבות אינן מצדיקות פסילה, ודוחה את הערעור. ההחלטה מדגישה כי ריסון שיפוטי הוא חיוני, במיוחד בבתי המשפט הצבאיים, כדי לשמור על מראית עין של צדק.