עמ"ה 370/99

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על ידי שלוש חברות בבעלותו של מר שלמה גולובניץ כנגד שומות מס שהוציא המשיב לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה 1961 לשנים 1993-1997. העררים מתייחסים לאותה סוגיה לגבי אותה קרקע. השאלה בפסק דין חלקי זה היא האם הדוחות הכספיים המתוקנים שהגישו המערערים ביום 31.12.96 נערכו על פי עקרונות חשבונאיים כספיים מקובלים רלוונטיים. הדוחות המתוקנים תיקנו את שווי הקרקע למחיר השוק שלה. בית המשפט בחן את העקרונות החשבונאיים הרלוונטיים לסוגיה ומצא כי העקרונות החשבונאיים המקובלים במועדים הרלוונטיים קובעים כי שווי הנכסים חייב להיות מדווח בדוחותיה הכספיים של החברה על פי הכלל "עלות או שוק – כנמוך מביניהם". לפיכך, היה על המערערים לרשום את הקרקע לפי שווי עלותה, שהוא שווי הקרקע בספריו של מר גולובניץ, בעל השליטה המלאה בהם. כך גם אם מר גולובניץ הוא תושב בלגיה, או אם הגיש דוחות כספיים על פי תקני חשבונאות שונים, שכן רישום שווי הקרקע בספרי המערערים חייב להיעשות על פי העקרונות החשבונאיים החלים בישראל. עוד קבע בית המשפט כי תיקון דוחות המערערים בשנת 1996 לא התבסס על עילות התיקון המנויות בתקני החשבונאות ולא היה קביל מבחינה מקצועית. שינוי רטרואקטיבי של דיווחי החברה בהתאם להחלטות ההנהלה עלול להכביד על רשויות המס ואין לאפשר שינויים כאלה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי קביעת שווי השוק של הקרקע בדוחות המתוקנים אינה מהימנה שכן היא מסתמכת על שומות לצרכי מס רכישה שאינן אובייקטיביות. לסיכום, הדוחות הכספיים המתוקנים שהוגשו על ידי המערערים לא נערכו על פי עקרונות החשבונאות הפיננסית המקובלים הרלוונטיים, ומשכך, שווי הקרקע יישאר כפי שדווח בדוחות המקוריים משנת 1993. החלטת המשיב לדחות את ההודעות המתוקנות הייתה כדין. בית המשפט פסק למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.