ע"פ 911/14

תקציר

בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין, גזר הדין בנוי לשלושה שלבים. בתחילה, בית המשפט קובע טווח ענישה מתאים לעבירה. לאחר מכן, היא שוקלת חריגה מטווח זה אם קיים פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך להגן על הציבור. לבסוף, בית המשפט קובע את העונש בטווח שנקבע, אלא אם כן קיימים שיקולים גוברים. גם לאחר תיקון זה, בתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם משנים עונשים אלא אם קיימות נסיבות חריגות. במקרה זה, בית המשפט יכול היה לסטות מהעונש שנקבע אם היו ראיות משמעותיות לשיקום פוטנציאלי או מתמשך של הנאשם. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי ובתסקיר נוסף של שירות המבחן, הגיע למסקנה כי המערער הראה פוטנציאל שיקומי גבוה, המצדיק את קבלת הערעור. המערערת הייתה מחויבת לטיפול השיקומי שלה, והביעה דאגה לילדיה וחרטה על מעשיה. בהינתן שלב השיקום המתקדם שלה ואישור בא כוח המשיב, נסיבותיה הוגדרו כחריגות. בעקבות זאת שונה עונשה מ-12 חודשי מאסר בפועל ל-6 חודשי עבודות שירות, דבר המשקף את אמון בית המשפט בפוטנציאל השיקום המלא שלה. ההחלטה חייבה את המערער להתייצב לעבודות שירות ביום 23.11.2014, תוך שמירה על עונש המאסר על תנאי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.