רע"א 1260/94

תקציר

במקרה זה בחן בית המשפט העליון את ביטולו של פסק בוררות על ידי בית המשפט המחוזי. המחלוקת התעוררה כאשר המשיבים, שהיו כבולים להסכם הלוואה עם המבקשת, ערערו על התנאים, בעיקר לעניין הריבית, שעמדה על 5% לחודש בתוספת מע"מ. הבוררות נתנה תוקף לטענת המבקש, אך המשיבים ביקשו לבטלה בנימוק שהיא נוגדת את תקנת הציבור ואת הדין המהותי. בית המשפט המחוזי צידד במשיבים וציין את החלטת הבורר כבלתי שומרת חוק ומנוגדת לאינטרס הציבורי. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו, והדגיש כי טעויות בוררות אינן עילה לביטול, אלא אם כן הבורר מתעלם במכוון מהדין המהותי. עוד ציין בית המשפט כי לא הופרה כל הלכה מהותית, וכי טענת הריבית המופרזת פסולה בשל אופי ההלוואות שאינן נופלות תחת מגבלות חוקיות מסוימות. בעוד שהמקרה העלה שאלות לגבי התערבות בית המשפט בהסכמים בעלי ריבית גבוהה והאם אינטרס "רצחני וקשה" יכול להיחשב נצלני על פי דיני החוזים, בית המשפט העליון החזיר בסופו של דבר את פסק הבוררות, ואישר את העקביות עם הדין המהותי ותקנת הציבור, והטיל את ההוצאות על המשיבים.