ע"א 39/60

תקציר

בתיק אזרחי 93/59 ביקש המערער ברוך ששון לפרק את חברת המשיבה קרן פנסיה למורים (בפירוק מרצון) או לפקח על הפירוק על ידי בית המשפט; ההחלטה בבקשה זו עדיין תלויה ועומדת. בתיק 297/59 ביקשו עשרים ושמונה מורים בבתי ספר יסודיים מבית המשפט להורות למפרקים להעריך את הסכום שישולם לכל מבקש בצדק; בקשתם נדחתה ועשרה מהם ערערו. מערערת נוספת, אסתר רייס, הצטרפה לערעור למרות שלא הייתה חלק מהתיק בבית המשפט המחוזי. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא האם הדחייה היא "פסק דין" או "החלטה אחרת", לפי סעיף 19 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, שיקבע אם ערעור טעון רשות. בעבר, החלטות סווגו אחרת, אך החוק משנת 1957 ייעל את התהליך. החלטה המסיימת חקירה של משפט היא בדרך כלל פסק דין שניתן לערער עליו ללא רשות; החלטה שהתקבלה במהלך המשפט מחייבת רשות ערעור. במקרה זה, בקשת ההוראה הייתה עניין נפרד מבקשת הפירוק הראשונית, ודחיית השופט סיימה את העניין והפכה אותו לפסק דין שניתן לערער עליו ללא רשות. בית המשפט הורה לשני הצדדים להגיש טיעונים בכתב לגופו של עניין.