ת"פ 16564-08-15

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 16564-08-15, ת"פ 40304-01-16, ת"פ 31959-03-17 (מדינת ישראל נ' אלכסנדר נורייב) **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, דן במקרה מורכב של אלימות במשפחה, אשר גילום שלושה כתבי אישום שונים שצורפו. הנאשם, אלכסנדר נורייב, הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג, הפרת הוראה חוקית ואיומים. גזר הדין מתמודד עם נסיבות חייו הקשות של הנאשם, דפוסי התנהגותו האלימים, והצורך באכיפת החוק ובהגנה על קורבנות אלימות. **העובדות וההליכים** הנאשם הורשע תחילה בעבירות תקיפת בת זוג, אשר כללו השלכת בקבוק, ניפוץ טלפון, זריקת טלפון על הרצפה, שבירת משקוף דלת, השלכת המתלוננת על המיטה ולחיצה על צווארה, עיקום עגילים, חבטת אגרוף בדלת, דחיפת שולחן אוכל, וחבטת אגרוף בדלת. מעשים אלו בוצעו לעיני שני ילדיו הקטינים. בנוסף, הנאשם הורשע בעבירות הפרת הוראה חוקית ואיומים, אשר נבעו מהפרת תנאי שחרורו במסגרת התיק העיקרי. הוא נפגש עם עובדת סוציאלית במרכז לטיפול באלימות במשפחה, שם השמיע איומים על שוטרת שחקרה את פרשיית האלימות נגדו. בהמשך, הנאשם שוב הפר את תנאי השחרור, כאשר הגיע לבית המתלוננת, למרות צו הרחקה ואיסור יצירת קשר. הפרה זו הובילה להרשעתו בעבירת הפרת הוראה חוקית נוספת. **ניתוח משפטי: עקרונות וחידושים** 1. **עיקרון ההלימה והקביעה של מתחם עונש אחד:** * **העיקרון:** בית המשפט הדגיש את עקרון ההלימה, לפיו העונש צריך להיות הולם את חומרת העבירה ואת מידת האשמה של הנאשם. * **החידוש/היישום:** למרות שהעבירות בוצעו במסגרת שלושה כתבי אישום שונים, שנפתחו בפער זמנים, בית המשפט קבע מתחם עונש הולם אחד. ההצדקה לכך היא שהעבירות כולן נבעו מהתנהלותו של הנאשם במערכת היחסים עם המתלוננת, ומהווה ביטוי לנטייתו להתנהגות אימפולסיבית. כמו כן, תנאי השחרור שהופרו נועדו להגן על המתלוננת, והפרתם אף פגעה בשוטרת. קביעת מתחם עונש אחד במקרים כאלה, כאשר העבירות מהוות "תולדה" של אותו מקור התנהגותי, מונעת ריבוי ענישה מלאכותי ומאפשרת התייחסות הוליסטית לנאשם. 2. **הגנה על ערכים מוגנים מרובים:** * **העיקרון:** בית המשפט זיהה את הערכים המוגנים השונים הנפגעים מכל אחת מהעבירות: * **תקיפת בת זוג:** שמירה על שלמות הגוף, הכבוד והביטחון האישי, במיוחד בתוך התא המשפחתי, ובריאותם הנפשית של הילדים. * **איומים:** שמירה על ביטחון אישי ושלוות הנפש, וכן הגנה על שלטון החוק מפני איומים על אנשי אכיפה. * **הפרת הוראה חוקית:** שמירה על שלטון החוק ומעמדם המחייב של צווים שיפוטיים. * **החידוש/היישום:** בית המשפט הדגיש את חומרת הפגיעה בערכים אלו, במיוחד כאשר המעשים בוצעו לעיני ילדים, דבר שמחריף את הנזק הנפשי להם. כמו כן, האיומים על השוטרת נתפסו כבעלי פוטנציאל לרפות את ידיהם של עובדי אכיפת החוק. הפרות חוזרות ונשנות של צווים שיפוטיים, גם לאחר אזהרות מפורשות, מדגימות את הפגיעה המשמעותית בערך של כיבוד שלטון החוק. 3. **התייחסות לנסיבות חיים מורכבות וטיפול:** * **העיקרון:** בית המשפט הכיר בנסיבות חייו הקשות של הנאשם, הכוללות אירועי טראומה בילדותו, קשיים תפקודיים של אמו, וקשיי השתלבות במסגרות לימודיות ותעסוקתיות. * **החידוש/היישום:** * **קבלת אחריות וחרטה:** בית המשפט נתן משקל להודאת הנאשם, לחרטה שהביע, ולחסכון בזמן שיפוטי. * **ניסיונות טיפוליים והפער בין הכרה למימוש:** בית המשפט עמד על ניסיונותיו של הנאשם לפנות לטיפול (מרצון ובמסגרת שירות המבחן), והכיר בכך שהוא מכיר במצוקתו. עם זאת, בית המשפט העלה פער משמעותי בין ההכרה הקוגניטיבית בבעייתו לבין היכולת המעשית לווסת את דחפיו. פער זה, לשיטת בית המשפט, הוא שתרם לדחייתו מלכתחילה טיפולים אינטנסיביים, גם אם טען כי הדבר נובע מצרכי פרנסה. * **המלצה לטיפול במסגרת שירות בתי הסוהר:** למרות שהנאשם סירב או התקשה להשתלב במסגרות טיפוליות קהילתיות, בית המשפט הדגיש את הצורך החיוני בטיפול אינטנסיבי למניעת אלימות. לאור קושי זה, ובשל הצורך במאסר בפועל, הופנתה תשומת הלב לשירות בתי הסוהר, שם קיימת מסגרת טיפולית לעברייני אלימות במשפחה, אך נדרשת יתרת מאסר של שנה לפחות. 4. **קביעת עונש הולם והתייחסות למסוכנות:** * **העיקרון:** בית המשפט קבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר קצר בפועל ל-18 חודשי מאסר בפועל. * **החידוש/היישום:** * **הרף התחתון של המתחם - מאסר בפועל:** נוכח הפרות חוזרות ונשנות של צווים שיפוטיים, גם לאחר מעצר ואזהרה, בית המשפט קבע שהרף התחתון של מתחם העונש ההולם יהיה מאסר בפועל. משמעות הדבר היא שהמדיניות השיפוטית אינה רואה עוד אפשרות להסתפק בעונשים קלים יותר במקרים של הפרות חוזרות כאלה, דבר המעיד על החמרה במדיניות הענישה בתחום זה. * **שיקולי הרתעה:** בית המשפט שקל את הצורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירות נוספות, לאור מאפייניו האישיותיים וסיכון חוזר. * **החלטה שלא לנכות את ימי המעצר:** בנסיבות מיוחדות, ובשל העניין הציבורי החיוני בשילוב הנאשם בטיפול למניעת אלימות (המתאפשר רק במידה וקיימת יתרת מאסר של שנה), בית המשפט חרג מהכלל של ניכוי ימי מעצר, על מנת לאפשר לו גישה לטיפול שיקומי. זוהי התייחסות חדשנית המבטאת את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לטיפול שיקומי כאמצעי להפחתת מסוכנות. 5. **חריגה ממתן פיצוי וקנס:** * **העיקרון:** בית המשפט הכיר במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והשלכות עונש כספי על ילדיו. * **היישום:** במקרה זה, בית המשפט נמנע מלגזור קנס או פיצוי, תוך שהוא נותן משקל לנזק שעונש כזה עלול לגרום לילדי הנאשם והמתלוננת. זוהי התייחסות מורכבת המנסה לאזן בין ענישת הנאשם לבין טובת הילדים. **סיכום** פסק הדין מדגים את המורכבות הכרוכה בהתמודדות עם אלימות במשפחה, במיוחד כאשר היא משולבת בהפרות חוזרות ונשנות של צווים שיפוטיים. בית המשפט נקט בגישה רב-ממדית, אשר שוקלת הן את חומרת העבירות, את פגיעתן בערכים מוגנים, והן את נסיבות חייו של הנאשם. ההתייחסות הייחודית לאפשרות הטיפול במסגרת שירות בתי הסוהר, והחריגה מכלל ניכוי ימי המעצר, מדגישות את החדשנות ואת ההתאמה של ההחלטה לנסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך ניסיון לקדם הן את ההרתעה והן את השיקום.