ע"א 10758/08

תקציר

השאלה המרכזית בערעור מאוחד זה ובערעור שכנגד היא האם יש לקבל את טענת המשיבים כי נזקי המערער נגרמו כתוצאה מתאונת עבודה, וכן חלוקים הצדדים על מרכיבי הנזק השונים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערים, בקובעו כי נזקי המערער נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים ולא מתאונת עבודה, והורה למשיבים לשלם למערערים פיצויים בסך 5,285,021 ₪, לאחר ניכוי תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. המערערים, אשר נגרם להם נזק נוירולוגי חמור ונכות קבועה בשיעור של 100% מהתאונה, מערערים על יסודות הנזק שנפסק, ואילו המשיבים מערערים על פסק דינו של בית המשפט בעניין סיבת התאונה. פסק דינו של השופט נ' הנדל מתייחס תחילה לשאלה האם התאונה אירעה במהלך העבודה. מהראיות עולה כי המערער לא עבד באופן סדיר והיה מובטל בעת התאונה, וקביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא היה בדרכו לעבודה מעוגנת בראיות, על כן הערעור נדחה. לאחר מכן, פסק הדין בוחן את טענות המערערים ביחס לרכיבי הנזק, לרבות היוון, תוחלת חיים, הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, עזרה מאחרים, דיור, טיפולים רפואיים, ציוד שיקומי, תרופות ובדיקות, ניידות, חופשה שנתית ופיצוי הורי המערער. פסק הדין מציין את הפסיקה הקבועה לפיה אל לה לערכאת ערעור להתערב בהערכת הנזק של בית משפט קמא, וכי שיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית בעניינים אלה הוא רחב. בפסק הדין נקבע כי חישובי הנזק של בית המשפט המחוזי היו סבירים, מפורטים ומבוססים על חומר הראיות, וכי טענות שני הצדדים מבטלות במידה רבה זו את זו. יצוין, כי טענת המערערים כי יש להתאים את שיעור ההיוון בהתאם לתנאים הכלכליים הנוכחיים לא הועלתה בפני בית המשפט המחוזי ואינה נתמכת בראיות עובדתיות. לבסוף, דן פסק הדין בהערכת המומחה לגבי תוחלת החיים של המערער, וקבע כי אף שהיא ספקולטיבית במהותה, היא אינה חסרת ערך, והסתמכותו של בית המשפט המחוזי עליה הייתה סבירה. סגני הנשיא א' ריבלין וח' מלצר מסכימים עם פסק דינו המקיף של השופט הנדל, המוביל לדחיית שני הערעורים ולקביעה כי כל צד נושא בהוצאותיו.