ב"ש 8123/09

תקציר

המדינה מערערת על ההחלטה לשחרר ארבעה משיבים, שהואשמו בעבירות אלימות כלפי שוטרים, לצורת מעצר חלופית. המשיבים יידו אבנים לעבר שוטרי מג"ב וכלי רכב במהלך ימי הלחימה הראשונים ברצועת עזה, מה שהוביל למעצרם. המשיבים אמנם לא חלקו על קיומה של עילת מעצרם, אך המשפט התמקד בשאלה האם קיימות חלופות למעצרם. הן המדינה והן המשיבים טענו כי השקט האחרון במדינה, לאחר הפסקת מעשי האיבה ברצועת עזה, מהווה שינוי נסיבות. המדינה טענה כי שחרורם של המשיבים מהווה סכנה לשלום הציבור, במיוחד נוכח אופי עבירותיהם. עם זאת, המשיבים הדגישו את הרקורד הנקי שלהם ואת הרקע הנורמטיבי שלהם. בית המשפט מכיר בחומרת מעשיהם של המשיבים, אשר סיכנו את שלום הציבור ואת כוחות הביטחון בתקופה מתוחה. כן היא מכירה במסוכנותו של המשיב 4, שהפגין תעוזה וחוסר איפוק בתקיפת שוטר. עם זאת, בית המשפט סבור כי יש לבחון חלופת מעצר מגבילה פחות. בהתחשב בשינוי שחל לאחרונה במצב הביטחוני ובנסיבות האישיות של המשיבים, מחליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיבים 1, 2 ו-5, ובלבד שהערבויות הכספיות שלהם יחוזקו. משיבים אלה נעדרי עבר פלילי ומנהלים חיים נורמטיביים. לעומת זאת, עניינו של המשיב 4 מתייחד בשל חומרת מעשיו, עבירותיו הקודמות והערכת הסיכון הבינוני שלו לחזרה לשגרה. לפיכך מורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. הערעור מתקבל באופן חלקי, כאשר המשיבים 1, 2 ו-5 שוחררו בתנאים מותאמים, ואילו המשיב 4 נותר במעצר.