ע"א 3564/06

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתביעה אזרחית שהגישו המשיבים נגד המערערת, בטענה כי המים המותפלים שסופקו על ידי המערערת פגעו בגידוליהם החקלאיים בשל ריכוזי בור גבוהים. במסגרת קדם המשפט ביקשו המשיבים מהמערערת להמציא מסמכים מסוימים, לרבות דו"ח ביקורת על פרויקט מתקן ההתפלה בקציעות. המערערת התנגדה לבקשה זו, בטענה כי המשיבים לא הוכיחו את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים וכי הדו"ח חסוי, שכן הוא הוכן להליכים משפטיים. עם זאת, כבוד הרשם שמואל ברוך פסק לטובת המשיבים והורה למערערת להגיש את הדו"ח לעיונם. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי הדו"ח הינו מסמך פנימי שהוכן לאחר הגשת התביעה ואינו רלוונטי להליך. בנוסף, הם טענו כי יש לשמור על סודיות מכיוון שהוא מכיל סודות מסחריים והוכן בציפייה לתביעות פוטנציאליות. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה לא משכנעות. לאחר בחינת חומר הראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הדו"ח הוזמן בשל עיכובים בפרויקט ואינו קשור לטענות המשיבים או לפעולה המשפטית הצפויה מראש. לפיכך, הדו"ח לא יכול להיחשב חסוי מטעמים אלה. בית המשפט הוסיף ועמד על עקרונות גילוי המסמכים בהליכים אזרחיים והדגיש כי גילוי הוא הנורמה, בעוד שהחיסיון הוא החריג. נסיבות הכנת הדו"ח לא תמכו בטענת החיסיון של המערער. יתר על כן, בית המשפט הבחין בין מקרה זה לבין פסקי דין קודמים שבהם ניתן לרשומות פנימיות מעמד חסוי, שכן מדובר בהתייעצויות לצורך הליכים משפטיים, מה שלא היה המקרה כאן. טענות נוספות בנוגע לחוק חופש המידע וחוק זכויות החולה נדחו אף הן, שכן בית המשפט העדיף את גילוי האמת בהליך האזרחי על פני מגבלות המשפט הציבורי. לבסוף, התייחס בית המשפט לאפשרות לעיין במסמך עצמו לפי תקנה 119 והסכים עם עמדת המשיבים כי היה מקום לאפשר להם לחקור את המצהיר על תצהירם. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח את חשיפת המידע הרלוונטי ולקדם את הליך בירור האמת בהליכים אזרחיים, תוך איזון בין הצורך בהגנת החיסיון.