בר"ע 34065-01-22

תקציר

בפסק הדין דחה בית הדין בקשה למתן רשות ערעור על מספר החלטות פרוצדורליות בתיק בבית הדין לעבודה. המבקש ביקש ארכה להגשת כתב הגנה והתנגד לחובת הפקדת ערבות בגין הוצאות משפט. בית הדין התייחס לצו בית הדין לעבודה, המפרט החלטות שאינן כשירות ערעור, והדגיש מדיניות שיפוטית של אי התערבות בעניינים פרוצדורליים ראשוניים אלא בהתקיים נסיבות חריגות. טענתו של המבקש כי לא ניתן "לגרור" את ההחלטה מתביעה שנדחתה הייתה חסרת שחר, מה גם שהוא נמנע מלהתייחס לאפשרויות סעד חלופיות בבית המשפט. בית המשפט מתח ביקורת על פעולותיו הפרוצדורליות של המבקש, וציין את ניסיונו לזנוח ולהגיש מחדש תביעות ללא התחשבות ראויה בפסקי דין קודמים, המהווים הפרת תום לב והגינות. התנהלות זו נתפסה כניצול משאבים שיפוטיים ועיסוק ב"קניות בפורום". בית המשפט הדגיש את החשיבות של חשיפת הליכים קודמים ושמירה על טוהר המידות הפרוצדורלי. אף שסברה כי הרחקתו של המבקש מבית המשפט חמורה מדי, היא אישרה את הדרישה להפקיד ערבות, תוך שימת דגש על מידתיות. היא הזהירה כי דחייה חוזרת ונשנית של תביעות והגשה מחדש מיידית, במיוחד ללא גילוי נאות, עלולות לגרור הוצאות נגד אוצר המדינה או אפילו בא כוח התובע במקרים חמורים. בית המשפט הציע תנאים להגשה מחדש של תביעות שנדחו ודחה את הערעור, והותיר את העניין לנשיא בית המשפט האזורי בירושלים להקצות הרכב להליך. עבור בקשה זו לא נפסקו הוצאות.