עת"מ 34765-04-11

תקציר

העותר ביקש היתר בניה מהמשיב. המשיב דחה את בקשת העותר בנימוק שהעותר ביקש שוב ושוב מוועדה המחוזית להאריך את תוקפן של הגבלות הבנייה על המגרש. לאחר מכן פנה העותר לבית המשפט כדי לערער על החלטת המשיב. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב אינה חוקית, שכן היא אינה מצביעה על מניעה כלשהי על פי הדין למתן ההיתר. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה מטעמים אחרים שהעלה המשיב. המשיב טען כי העותר לא מילא אחר הדרישות להגשת הבקשה, וכי החלטת ועדת הערר, שפסקה לטובת העותר, פקעה. בית המשפט מצא כי טענות אלה תקפות. המשיב אף היה רשאי להעלות טענות אלה לראשונה בפני בית המשפט, שכן בית המשפט העליון קבע באופן עקבי כי יש לשמוע את טענות הרשות בחשד, גם אם הן מועלות לראשונה במהלך ההליך בבית המשפט. זאת ועוד, העותר לא מיצה את הליך הערר שכן יכול היה לערער על החלטת המשיב בפני ועדת הערר המחוזית. לפיכך, העתירה נדחתה, והמשיבים לא חויבו בהוצאות כלשהן, נוכח התנהלותם בעניין.