ת"א 6565-09-12

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב היקף הנזק שנגרם לתובעת אשר נוצלה מינית על ידי הנתבעת בהיותה בת 11 בלבד, והקשר הסיבתי בין אירוע זה לבין נכותה הנפשית הנוכחית. התובעת, כיום בגירה, טוענת כי הניצול המיני הוביל לנכות נפשית, הפרעת קשב וריכוז והפרעת אישיות גבולית, מה שהותיר אותה ללא יכולת להתמיד בעבודה וחייב אותה לפנות לעזרה פסיכיאטרית. היא דורשת פיצוי על אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וסיוע מאחרים. מנגד, טוענת הנתבעת כי בעיותיה הנפשיות של התובעת נובעות מהרקע המשפחתי הבעייתי שלה ומגורמים גנטיים, ולא רק מהניצול המיני. בית המשפט, לאחר בחינת הראיות וחוות דעת המומחים, קובע כי התובעת אכן סובלת מבעיות נפשיות אך אלו נובעות מגורמים רבים, לרבות הניצול המיני, הרקע המשפחתי שלה ונטיותיה הגנטיות. באופן ספציפי, בית המשפט קובע כי לתובעת 30% נכות נפשית, כאשר שני שלישים (20%) מיוחסים לניצול המיני והשליש הנותר (10%) לגורמים אחרים. מבחינת ליקוי תפקודי, בית המשפט מעריך שמדובר ב-60%, מתוכם 40% נחשבים כתוצאה ישירה של הפרשה. בגין הפסד השתכרות בעבר, בית המשפט פוסק לתובע 93,060 ₪, בעוד שאובדן ההשתכרות העתידי מחושב כ-1,249,322 ₪. הפסדי הפנסיה נאמדים ב-167,798 שקל, וההוצאות הרפואיות והוצאות הנסיעה נאמדות בכ-20,000 שקל. כמו כן נפסק לתובע סך של 300,000 ₪ בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי קצבאות הנכות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי והסכום שכבר שולם לתובע במסגרת התיק הפלילי של הנתבע, סך הפיצויים עומד על 1,830,180 ₪. בנוסף, הנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר טרחת מומחיות, אגרת בית משפט והוצאות משרד. סכום זה ייקבע בהמשך, לאחר פניות משני הצדדים. פסק דין זה, שניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 18.6.18 על ידי השופטת הבכירה יעל הניג מבית משפט השלום בתל אביב - יפו, מדגיש את מורכבות הערכת הנזקים במקרים של ניצול מיני, במיוחד בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין האירוע לבין הבעיות הנפשיות מהן סבל התובע בעקבותיו.