ע"ע 344/06

תקציר

עובד הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר, בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים ומענק פרישה עם עזיבתו בשנת 1999 לאחר שעבד לכאורה בחברה במשך 30 שנה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו, מה שהוביל את העובד להגיש ערעור. המעסיק, מצדו, ביקש מבית המשפט לחייב את העובד להפקיד ערבות בגין ההוצאות שנגרמו במהלך המשפט, בנימוק שסיכוייו של העובד לזכות בערעור קלושים. בית הדין הכיר בזכות הגישה של העובד לערכאות, אך הסכים עם המעסיק כי על העובד להפקיד ערבות. ההחלטה התבססה על חוסר יכולתו של העובד לשלם את ההוצאות שהורה עליו בית הדין האזורי ועל סיכויי ההצלחה הנמוכים בערעורו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בקביעות עובדתיות חלקיות של בית המשפט קמא, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור. כמו כן, הערעור עסק בתנאי הסכם קיבוצי, סוגיה משפטית שבית הדין אינו מרבה להתערב בה. בית המשפט קבע את סכום הערבות על 2,000 ש"ח, שיופקד עד 28 במארס 2007, אחרת הערעור יידחה. פסק דין זה נועד לאזן בין זכותו של העובד לגישה לצדק לבין זכותו של המעביד לקבל את ההוצאות המגיעות לו, ולהבטיח כי האחרון לא יישא בעלויות מיותרות.