ת"א 20-11-19

תקציר

התובע, חקלאי עצמאי בעל טרקטור, הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת בדרישה לפיצוי בגין פציעות שנגרמו לו בתאונה בה היה מעורב הטרקטור. על פי עדותו של התובע, הוא התבקש להזיז את הטרקטור וכשניסה להתניע אותו, יצא מהרכב כדי לבדוק את חיבורי החשמל והטרקטור זינק לפתע קדימה, דרס אותו וגרם לחבלות. הנתבע טען כי יש לדחות את תביעת התובע בשל אי הצגת ראיות תומכות וקיומן של סתירות בגרסתו. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים כמהימנה והגיע למסקנה כי התאונה היוותה תאונת דרכים. נקבע כי נכותו הרפואית של התובע היא 5%, אשר נקבעה גם כנכות תפקודית שלו. עם זאת, בית המשפט ציין כי התובע לא הוכיח הפסדים כספיים משמעותיים כתוצאה מהתאונה, מה גם שהעסק שלו נקלע לקשיים כלכליים עוד לפני האירוע. עם זאת, בית המשפט פסק לו סכום גלובלי של 50,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, לצד 5,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי והוצאות רפואיות, ו-10,000 ₪ עבור כאב וסבל, בסך כולל של 65,000 ₪. הנתבע חויב לפצות את התובע בהתאם, לרבות שכר טרחת עורך דין ומע"מ.