בר"מ 7267/09

תקציר

בית המשפט החליט כי הערעור מתקבל בתנאים מסוימים. נקודת המוצא אינה ההחלטה לשחרר את המערער ממעצר, שכן זו כבר הוכרעה והמדינה לא ערערה על כך. הנושא המרכזי הוא סבירותם של תנאי השחרור. הותוו החוקים הרלוונטיים ויישומם במקרה זה. בהינתן שהמערער נמצא במעצר הרבה מעבר ל-60 הימים האמורים בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, ואין כל אינדיקציה לכך שהוא אינו משתף פעולה או מהווה סיכון לציבור, הגיעה העת לשחררו. עם זאת, התנאים שהציב בית משפט קמא – שכללו מעצר בית, ביטחונות כספיים והתייצבות יומית בתחנת משטרה – מחמירים מדי. במקום זאת, ישוחרר המערער בתנאי שיפקיד 10,000 ₪ במזומן, ימסור כתובת מגורים ויתייצב פעמיים בשבוע בתחנת משטרה. סכום זה ישולם בשני תשלומים, כאשר הראשון 5,000 שקל ישולם עם שחרורו והשני שלושה חודשים לאחר מכן. למדינה יש שיהוי של 30 יום לארגן את הרחקתו של המערער מהארץ. המשיב יישא בהוצאות עורך הדין של המערערת, בסך 5,000 ₪.