עת"מ 49735-11-22

תקציר

העותרת, חברת בת של ההסתדרות, הגישה עתירה נגד עיריית חולון נגד חוקיות היטלי הפיתוח שהוטלו עליה בקשר להפעלת מתחם בילוי וספורט. העותרת טענה כי היא אינה הבעלים של הנכס, ולכן יש להפנות את החיובים כלפי העירייה או חברה אחרת. עם זאת, בית המשפט מצא כי התנהלותה של העותרת לאורך השנים כחוכרת ארוכת טווח ותנאי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 1972 קובעים כי היא הבעלים של הנכס ועליה לשאת בתשלומים. עוד טען העותר, כי המשיב לא הציג תשתית עובדתית מספקת להצדקת האישומים וכי יש להפוך את נטל הראיה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי על העותרת מוטל הנטל להוכיח כי כבר שילמה את ההיטלים הנוגעים לעבודות הנדונות. זאת ועוד, טענה העותרת כי אין להתחשב בכל מרכיב הקרקע בהיטלי הפיתוח בשל חוסר המעש של המשיב בעבר בגביית ההיטלים. בית המשפט חלק על כך וקבע כי שדרוגי התשתית המשמעותיים שבוצעו בין השנים 2010 ל-2017, כמו גם גילוי חריגות בנייה, מצדיקים את האישום הנוכחי. טענותיה הנוספות של העותרת בדבר ליקויים בדרישות החיוב הפרטניות בגין היטלי סלילה, ניקוז ובטיחות הציבור נדחו אף הן. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב כי העבודות מהוות שדרוג משמעותי וכי העותרת לא שילמה את ההיטלים בגין השטחים הנדונים. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות העותרת בדבר מעורבותה של חברת בונוס ואת טענתה לאפליה, ולא מצא בסיס ראייתי לטענות אלה. לאור האמור, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיב 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.