ת"פ 14611-05-12

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך אלים בין שתי משפחות מכפר נחף, שמקורו ביחסה הבלתי ראוי של המתלוננת 2 לבתו של נאשם 1, אשר התגרשה בבושת פנים. ביום האירוע, בסביבות השעה 12:00 בצהריים, תקפו שלושת הנאשמים, אחים חמושים במקלות ובסכין, את שלושת המתלוננים מהמשפחה השנייה וגרמו להם לחבלות קשות. הפיגוע בוצע ממניעים ותכנון טוב, והנאשמים אף הביאו למקום מספר רב של בני משפחה ושכנים. זמן קצר לאחר האירוע חתמו הנאשמים והמתלוננים על הסכם "סולחה" והנאשמים שילמו למתלוננים 100,000 ₪ כפיצוי. אלא שהדבר לא הרגיע את הרוחות, וכעבור מספר חודשים תקפו בני משפחה של המתלוננים את משפחת הנאשמים והורשעו ונגזר דינם בשל כך. השופט מצא את עדויות המתלוננים אמינות, עקביות ואותנטיות, בעוד עדויות הנאשמים היו מלאות סתירות וניסיונות להרחיק עצמם מהאירוע. השופט ציין גם כמה כשלים בחקירת המשטרה, אך ראה בהם חסרי חשיבות ואינם פוגעים ביכולתם של הנאשמים להתגונן. בסך הכל, השופט השתכנע כי הנאשמים ביצעו את העבירות כמתואר בכתב האישום והרשיע אותם בשני סעיפים של חבלה בנסיבות מחמירות וסעיף אחד של חבלה, אך לא בגרימת נזק לכלי הרכב של משפחת המתלוננים, שכן לא הוכח כי הנאשמים אחראים לכך.