פש"ר 5174/04

תקציר

הסכם פשרה בין חייב לנושה חייב את הנושה לשלם לחייב 63,000 ₪. עורך דינו של החייב ביקש כי סכום זה ישמש לתשלום שכר טרחתו בגין ייצוג החייב במספר הליכים משפטיים נגד הנושה במהלך 15 השנים האחרונות. עורך הדין טען כי החלטות קודמות של בית המשפט התירו ניכוי שכר טרחה מכל סכום שנפסק לחייב, וכי החייב הקצה לו זכות זו באופן בלתי הפיך. הנושה והכונס הרשמי התנגדו לבקשה זו, וטענו כי יש להעביר את מלוא הסכום לקופת הכינוס לצורך חלוקה בין נושי החייב. השופטת הסכימה כי יש להפנות את כל הסכום לקופת הכינוס כפי שהחליט בית המשפט בעבר, ולכן בקשת החייב נדחתה. עם זאת, מתוך הכרה במאמציו של עורך דינו של החייב ובתועלת לקרן הכינוס כתוצאה מעבודתו, קבע השופט כי יש לפצות את עורך הדין בגין שירותיו. לאחר ששקל את העמדות השונות, החליט השופט כי עורך הדין יקבל 20% בתוספת מע"מ מהסכום שהועבר לקופת כינוס הנכסים. סכום זה היה ראוי, בהתחשב בתועלת לקרן ובעקרון ההגינות, והיה משולם ישירות לעורך הדין. בנוסף, אישרה השופטת כי הנושה שומר על מעמדו כנושה הזכאי לקבל דיבידנד מקופת הכינוס על פי החוקים הקבועים ועל חלקו היחסי.