בש"א 3133/08

תקציר

המבקש, בעל מניות ודירקטור במשיבה מס' 1, ביקש צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים 2 עד 8, חברי הדירקטוריון של המשיב מס' 1, לסיים את כהונתו כדירקטור ויחייב את המשך כהונתו כדירקטור עד לפסק הדין הסופי בתביעתו. המבקש כיהן כחבר דירקטוריון של המשיבה מס' 1, חברה ציבורית שמניותיה מוחזקות ברובן על ידי משפחת אנג'ל, במשך למעלה מעשרים שנה. כמו כן הועסק בחברה במשך כ-17 שנים כמנכ"ל משותף ובשלוש השנים האחרונות כסמנכ"ל. מעמדו של המבקש כדירקטור, שאמור היה לפקוע ביום 30.06.08, נבע ממינוי זמני של הדירקטוריון, שהוארך מספר פעמים בשל הליכי גישור בין הצדדים. המבקש טען כי החלטת המשיבים שלא למנותו מחדש כדירקטור באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 25.09.07 מהווה אפליה, שכן הוא היה בעל המניות הגדול ביותר בחברה. עוד טען כי ההחלטה התקבלה בחוסר תום לב, שכן היא באה בעקבות סיועו לעובדות שהתלוננו על הטרדה מינית, ולכן היא מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולחוק הגנה על עובדים. המשיבים הכחישו את הטענות וטענו כי המבקש לא פוטר אלא פשוט לא נבחר מחדש, בהתאם לתקנון החברה ולחוק החברות. עוד נטען, כי טענתו של המבקש אינה תקפה, שכן הוא לא הוכיח קיומה של אפליה כלשהי, וממילא ההחלטה שלא להיבחר בו מחדש התקבלה בתום לב. בית המשפט קבע כי המבקש לא הצליח לבסס עילה לכאורה וכי מאזן הנוחות אינו לטובת מתן הסעד המבוקש. הראיות הראו כי טענת המבקש כי קיים בחברה נוהג ארוך שנים או "קוד משפחתי" לפיו בעלי מניות המכהנים כדירקטורים יצביעו בעד המשך כהונתם של חבריהם בעלי המניות הדירקטורים, לא הוכחה. החברה פעלה בהתאם לתקנונה ולחוק החברות, והמבקש לא הוכיח כי ההחלטה שלא לבחירתו מחדש התקבלה בחוסר תום לב או כי הדבר יגרום לו נזק בלתי הפיך. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התנהלות המבקש, שכללה הקלטת ישיבות דירקטוריון ללא הודעה מוקדמת ושליחת מיילים פוגעניים לדירקטורים אחרים, הרתיחה את הדירקטורים האחרים ופגעה בשמה הטוב של החברה. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא יכפה על החברה למנות דירקטור שאורגני החברה איבדו בו אמון, וכי הסעד המתאים למבקש, אם בכלל, יהיה פיצוי כספי ולא דירקטור בהוראת בית משפט. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה.