ת"צ 58006-01-20

תקציר

שתי בקשות ייצוגיות כמעט זהות הוגשו נגד היצרנים והמשווקים של תכשיר אוסילו, שנטען כי הוא מונע או מטפל בשפעת, אך בפועל מכיל סוכר בלבד. הבקשה הראשונה הוגשה על ידי וולפנר, נתמכה בחוות דעתו של ד"ר דניאל אנגל, מומחה לרפואת משפחה, וביקשה למחוק את הבקשה השנייה שהגיש פרידמן יומיים לאחר מכן, כשהיא נתמכת בחוות דעתו של הביולוג ד"ר נעם לויתן. המבקשים טענו כי לבקשתו של פרידמן אין ערך מוסף והיא פגומה, ואילו פרידמן טען כי וולפנר אינו תובע ייצוגי מתאים שכן הוא לא רכש את המוצר והמומחה מטעמו אינו אמין. השופטת הסכימה כי שתי הבקשות דומות מאוד ואינן מעניקות ערך מוסף משמעותי לאינטרסים של הקבוצה כאשר הן מנוהלות יחד. עוד קבע השופט כי בקשתו של וולפנר הוגשה תחילה ונתמכה על ידי מומחה מתאים יותר, שכן הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה בעיקרה שאלה של מומחיות רפואית וד"ר אנגל היה רופא מתמחה. לפיכך קבע השופט כי יש למחוק את בקשתו של פרידמן, והותיר את בקשתו של וולפנר על כנה. ההחלטה התקבלה בשלב מוקדם מאוד של הדיון, ולא נפסקו הוצאות.