תא"ק 16872-04-11

תקציר

התובעת, חברת המים מקורות, תבעה את הנתבעת, המועצה המקומית כפר כנא, על סך 3,682,991 ₪, הסכום שלטענת התובעת הנתבעת חייבת להם עבור אספקת המים. הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן מפני התביעה. שני הצדדים הגישו תצהירים, ולאחר חקירת המצהירים פסק השופט לטובת התובע. השופטת פירטה כי הצדדים סיכמו על אספקת מים ותנאי תשלום, שהנתבע לא עמד בהם, וכתוצאה מכך נוצר חוב של 2,749,356 ₪. חוב זה הוחמר עוד יותר עקב אי כיבוד הסכם פריסת החוב הישן על ידי הנתבעת, מה שהוביל לחוב נוסף בסך 933,595 ₪. התובע אמנם דרש תחילה את מלוא הסכום, אך בהמשך הסכים להסתפק ב-2,784,138 שקל, סכום שהשופט קיבל כסביר. הנתבע טען כי ההסכם אינו תקף בשל כפייה ואי עמידה בדרישות החוק, אך השופט דחה טענות אלה ולא מצא כל ראיה לכפייה או לפסול את ההסכם. השופט דחה גם את טענות הנתבע בדבר תשלום יתר וחיובים בלתי חוקיים, וקבע כי הן לא הועלו או הוכחו כראוי. באשר לשיעורי הריבית על החוב, קבעה השופטת כי על הנתבעת לשלם ריבית פיגורים לחשב הכללי, בהתאם להסכם ולחוקים החלים. לבסוף פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבע לשלם 2,749,356 ₪, בתוספת ריבית פיגורים והוצאות משפט בסך 50,000 ₪. הסכום היה אמור לצבור הפרשי ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 18/07/2013.