ע"א 1794/09

תקציר

בפסק דין זה הופך בית המשפט את החלטתו של בית משפט קמא בעניין פירעון שיקים בקשר לעסקה בין המערערת למשיב בדבר עסקה עם מובילטל. שאלת המפתח הייתה האם הצ'קים הם ביטחון לעמלה פוטנציאלית או להחזר הלוואה. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט קמא בכך שלא התייחס כראוי לסתירות בסיפורו של המשיב ולא שקל את מזכר ההבנות, אשר הצביע בבירור על התחייבות להחזר הלוואה ללא קשר לתוצאת עסקת מובילטל. הצ'קים לא תויגו כ"לביטחון", היו להם תאריכי פירעון ספציפיים וטופלו באופן אופייני להמחאות פירעון סטנדרטיות, ולא באמצעי ביטחון מותנים. יתר על כן, בתזכיר צוינו תנאי החזר ההלוואה ללא תנאי, שנוסחו על ידי בא כוח המשיב, תוך הדגשת התחייבות לפירעון ההלוואה. בית המשפט הדגיש כי כל עמלה המגיעה למשיב מצדדים שלישיים הקשורים למובילטל לא פגעה בחובתו לפרוע למערערת. למרות שבית משפט קמא קבע כי השיק השלישי החליף את שני הראשונים, בית המשפט לערעורים ראה בכך קביעה עובדתית וקבע כי על המשיב לפרוע רק את השיק השלישי בסך 7 מיליון ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאוגוסט 2001, בתוספת שכר טרחת עורך דין. ההחלטה הדגישה את חוסר היעילות בטענות המשיב כי השיקים היו מותנים והדגישה אי עמידה בתשלום כלשהו בגין העמלות הנתבעות לאורך תקופה משמעותית. בסופו של דבר, פסק הדין חתם את הערעור בחלקו לטובת המערערת תוך חיזוק הבחנות פרוצדורליות בעסקאות בשטרות.