ת"פ 2153/06

תקציר

כתב האישום מייחס לאמג'ד חלאיה שתי עבירות: שוד בנסיבות מחמירות והיזק בזדון. האירועים התרחשו ב-5 בספטמבר 2006, אז החליטו הנאשמים לשדוד בית מרקחת. תחילה הם הלכו לבית מרקחת של מימי שהיה סגור באותה תקופה. לאחר מכן הם פנו לבית מרקחת אחר, אליו נכנס אחד הנאשמים כדי לבדוק את מספר העובדים. הם עזבו וחזרו מאוחר יותר כדי לשדוד את בית המרקחת. אחד הנאשמים, אחמד, נכנס לבית המרקחת והנאשם השני, שלבש רעלה ונשא אקדח, עקב אחריו. האחרון כיוון את האקדח לראשו של הרוקח וגנב כסף מהקופה ומכיסיו. השודדים דרשו גם "תרופות עצבים" ואיימו על הרוקח שלא יפנה למשטרה. כתב האישום הוגש גם נגד נאשם נוסף, אחמד, שהורשע באישומים נגדו במשפט נפרד. הנאשם, אמג'ד חלאיה, טען באליבי לפיו היה במעצר בית בעת השוד. הראיות העיקריות של התביעה התבססו על עדותו של קטין שהיה מעורב באירוע, שהודה תחילה במשטרה כי חלאיה הוא אחד השודדים. עם זאת, במהלך המשפט חזר בו הקטין מהודאתו בטענה שהיא ניתנה בשל איומי המשטרה. התביעה ביקשה להציג את הודעותיו של הקטין במשטרה כראיה, ובית המשפט אישר, ומצא כי הדברים אמינים יותר מעדותו של הקטין במשפט. עוד קבע בית המשפט כי טענת האליבי של הנתבע לא הוכחה ודחה אותה. גרסתו של הנאשם לאירועים לא הייתה משכנעת וסותרת ראיות אחרות, לרבות צילומי מצלמות האבטחה של השוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה את האישומים מעבר לספק סביר והרשיע את חלאיה בשוד בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. פסק הדין ניתן ביום 15.1.2007.